דגים · שיעור 25 מתוך 3
דג איכותי הוא הבסיס לכל מנת דג מנצחת; שום טכניקת בישול לא תציל דג לא טרי. בשיעור זה תלמדו לקרוא את הסימנים החושיים של דג שלם ושל פילה, תבינו למה לעיתים דג קפוא עדיף על 'טרי' שעמד שבוע על הקרח, ותגלו איך לשמור על שרשרת קור קריטית מהחנות ועד למקרר הביתי.
ניתוח חושי (ראייה, הרחה, מישוש) של דג טרי, ואחסון בטוח במקרר הביתי למניעת זיהום צולב.
כשאתם עומדים מול דג שלם, אל תסתמכו על המילה 'טרי' שכתובה על השלט. בדקו אותו בעצמכם:
1. העיניים: חייבות להיות בולטות החוצה, צלולות, שקופות ומבריקות. עיניים שקועות, אפורות או עכורות הן סימן לדג שעמד ימים ארוכים מחוץ למים.
2. הזימים (Gills): הרימו את מכסה הזימים. הצבע צריך להיות אדום-דם בוהק וחי. צבע חום, דהוי או אפרפר מעיד על חמצון והתיישנות.
3. אלסטיות הבשר (מבחן הלחיצה): לחצו קלות עם האצבע על בשר הדג. הבשר חייב להיות מוצק והשקע שיצרתם צריך לקפוץ חזרה החוצה מיד. בשר שמשאיר שקע – איבד את האלסטיות שלו ואינו טרי.

קרדיט: זכויות שימוש: המחשות מקוריות של הפרויקט; ללא תלות ברישיון חיצוני.
כשקונים פילה חתוך מראש, המשימה קשה יותר. חפשו בשר מבריק, צבע חי ואחיד, ולחות טבעית (אך לא ריריות דביקה).
שימו לב ל'פערים' בבשר (Gapping) – אם אתם רואים שסיבי הפילה נפרדים זה מזה כמו 'ספר פתוח', הדבר מעיד על דג ישן, או על דג שטופל באגרסיביות. פילה טרי מחזיק את עצמו כמקשה אחת חלקה.
תלוי! דג 'טרי' ששכב 4 ימים במשלוח באונייה, עוד יומיים במשאית, ועוד יום על ויטרינת קרח לא מקוררת – הוא דג באיכות ירודה.
לעומת זאת, דג שעבר הקפאת הבזק (IQF) על סיפון ספינת הדיג שעתיים לאחר שניצוד – נועל בתוכו שיא של טריות, טעם ומרקם! לפעמים, בחירה בפילה קפוא ואיכותי היא הבחירה הקולינרית והבטיחותית הנכונה ביותר.
| תקלה | סיבה | תיקון |
|---|---|---|
| קניתם דג שלם, אך בבית גיליתם שהעיניים שקועות ויש לו ריח חריף של אמוניה. | הדג עבר את שיא הטריות שלו מזמן, או ששרשרת הקור נשברה במהלך ההובלה לחנות. | אל תבשלו ואל תטעמו! ריח אמוניה לא נעלם בבישול ומעיד על קלקול עמוק. יש להחזיר לחנות או לזרוק. |
| הפשרתם דג קפוא על השיש במטבח, והוא הפך לסמרטוטי ומסריח. | הפשרה לא בטיחותית ב'טווח הטמפרטורות המסוכן' (מעל 4°C), שאפשרה לחיידקים לשגשג בחלק החיצוני שהפשיר. | מפשירים דגים אך ורק בתוך המקרר למשך הלילה! אם ממהרים: מפשירים בתוך שקית אטומה הרמטית השקועה בקערת מים קרים (שמחליפים כל 30 דקות). |
| קניתם פילה טרי, ואחרי יום במקרר הוא הפריש שלולית מים גדולה והחל להסריח. | אחסון הפילה בתוך שקית הפלסטיק של החנות שחנקה את הדג ויצרה סביבה לחה לחיידקים. | הוציאו את הדג מהשקית מיד כשמגיעים הביתה. נגבו בנייר סופג, הניחו בקופסה מעל רשת (כדי שלא ישב במיצים של עצמו), וסגרו אטום. |
מה: קנייה חכמה: רכישת הדג כתחנה אחרונה בהחלט בסיבוב הקניות בסופר/בשוק.
מה: בדיקת טריות (שלם): בחינת עיניים (בולטות/שקופות), זימים (אדומים) ואלסטיות הבשר.
מה: שרשרת קור: הובלה הביתה מיד (רצוי בשקית שומרת קור/עם קרח) למניעת התחממות.
מה: טיפול מקדים (בבית): הוצאה מהשקית המסחרית, ניגוב קל בנייר סופג להסרת לחות עודפת.
מה: אחסון בטוח: הכנסה לקופסה אטומה הרמטית, והנחה במדף התחתון ביותר במקרר למניעת טפטוף.
1. בביקור הבא שלכם בחנות דגים, בקשו מהמוכר להראות לכם דג שלם. 2. עשו את מבדק ה-3: האם העיניים שקועות או בולטות? האם הזימים אדומים בוהקים או חומים? ומה קורה כשלוחצים בעדינות על הבשר? 3. בחנו את ויטרינת הפילטים (החתוכים): האם יש פילטים שנראים כאילו הבשר שלהם נפרד/נקרע (Gapping)? 4. כשאתם קונים פילה דג (טרי או קפוא שהפשרתם במקרר) – הגיעו הביתה, נגבו אותו מיד בנייר סופג, ואחסנו בקופסה על גבי רשת (או נייר סופג מקופל) במדף התחתון. שימו לב להבדל בארומה ביום למחרת!